ואולי זו בכלל הפרעת קשב ולא הפרעה בתקשורת? |
|
כיוון שגם לילדים, מבוגרים ונוער הסובלים מהפרעת קשב יכולות להיות בעיות בתפקוד הבין אישי, אולי הקשיים החברתיים שמתוארים בהפרעת התקשורת נובעים בכלל מקשיי קשב וריכוז? אכן הספרות המחקרית והניסיון הקליני מעידים על קיומם פעמים רבות של קשיים בתפקוד הבין אישי אצל מי שסובלים מהפרעת קשב, אולם בסיס הקשיים שונה. כלומר, הקושי בתפקוד החברתי אצל הסובלים מהפרעת קשב וריכוז נובע יותר מהסגנון האימפולסיבי, הקשב הקצר, `פספוס` מידע חשוב ולא מבעיה ראשונית בהבנת קודים חברתיים. כך שעל אף שעל פני השטח שתי הקבוצות יכולות לסבול מקשיים בהשתלבות החברתית, סיבת הקשיים שונה. שונות זו היא קריטית לתוכנית הטיפולית כיוון שכל אחת משתי האבחנות מחייבת תכנית טיפולית המותאמת לקשיים המסוימים שלה. הנטייה לתת את אבחנת הקשב בגיל הצעיר באופן שמסתבר אחר כך כמוטעה משום שהמדובר בהפרעת תקשורת, מדווח בספרות המחקרית. לציין עם זאת שהניסיון הקליני המצטבר מראה גם טעויות לכיוון ההפוך. משמע נצפה גם אבחונם של ילדים כסובלים מהפרעת תקשורת, בעוד בפועל מדובר בהפרעת קשב המייצרת דפוסי חברתיות בעיתיים. חשוב עם זאת להדגיש שכיום ידוע שהפרעת הקשב והפרעת התקשורת יכולות להתקיים במקביל. כלומר, האדם יכול לשאת את שתי האבחנות וזוהי אפילו תופעה הנחשבת לשכיחה למדי. במצב כזה חשוב לאבחן את שתי האבחנות, שכן לכל אחת מהן טיפול משלה, ובהעדר הטיפול המתאים, הן אף מגבירות זו את זו. |
||